רוד טריפ במדבריות של ארה"ב

אחרי כמעט שלושה שבועות במערב ארה"ב, בין המדבריות הגדולות
הכנתי לכם מפרט של מה שעברנו שם ומה מומלץ ומה פחות.

הרקע הוא שני חברים, רצי שטח שיצאנו לסקור את השבילים,
ההרים, הנחלים ועיקרי הטבע בנבדה, אריזונה ובעיקר יוטה
עם קצת לאס ואגס העיר שבה נחתנו להתחלת המסע הזה.

לצפייה בסרטון לדוגמא מהמסע שלנו באינסטגרם בלינק כאן

הרבה מהמסלולים קשוחים מאוד, אפילו לרמת רצי שטח,
בטח באינטנסיביות של יום רודף יום, אך אנסה גם להתאים
לכם המלצות שיתאימו לרוב המטיילים, גם המשפחות למינהם,
מה שבטוח שזה אזור מטריף וסופר מומלץ לכל הרכב המטיילים,
שלל האפשרויות שם הם בלתי מוגבלות.

לצפייה בסרטון לדוגמא מהמסע שלנו בפייסבוק בלינק כאן

השכרנו ג'יפ רנגלר מותאם לשטח במיוחד למסלולים הספציפיים
שעשינו בלב השטח ובנוסף כמה ימים במדבר עם אוהל וצידנית,
רחוקים שעות נסיעה מכל כביש סלול.

לצפייה בסרטון לדוגמא מהמסע שלנו ביוטיוב בלינק כאן

זו התכנית היבשה שעשינו, הסיפור דרך עם התובנות,
המסקנות האישיות והחוויות, יעלו בכתבה שתפורסם
פה באתר ב- קוקו טריפ יומן מסע

תוכן עניינים:

מידע כללי לפני שמזמינים טיסה.
מה זה פרמיט ואיך עובדים עם זה
עלויות כלליות ודגשים מיוחדים
חמישה ימים ביוטה
חמישה ימים באריזונה
נבדה ולאס ואגס

מידע כללי חשוב

ארצות הברית כמובן גדולה וחשוב לחלק את הטיול נכון.
גם בבחירת אזור מסוים הוא עדיין גדול ומגוון עם המון שעות נסיעה
בין הנקודות ויש לקחת את זה בחשבון, בטח אם נכנסים לטיולי טבע
ונסיעות שטח.

ברוב שמורות הטבע נדרש לשלם כניסה, ובניגוד לישראל,
המחיר גבוה במיוחד ומומלץ לשקול לעשות מנוי כמו שיש "מטמון"
בישראל שמתיר כניסה לשמורות רשות הטבע והגנים.

החל מ-1 בינואר 2026, מבקרים שאינם תושבי ארה"ב בגיל 16 ומעלה
חייבים לשלם דמי כניסה בסך 100 דולר לאדם לכל פארק,
ב-11 מהפארקים הלאומיים הפופולריים ביותר בארה"ב.
תשלום זה מתווסף לדמי הכניסה הרגילים.

לחילופין, מבקרים שאינם תושבי ארה"ב,
יכולים לרכוש מנוי שנתי במחיר של 250 דולר שמקנה כניסה
לעד 4 מבוגרים מעל גיל 16,
או לכל הנוסעים במכונית אחת רגילה (תלוי בפארק הספציפי).
ילדים עד גיל 15 אינם משלמים דמי כניסה בפארקים הלאומיים.

המנוי השנתי כמובן שמשתלם יותר אם מבקרים באחד או יותר מ 11
מהפארקים הלאומיים הפופולריים ביותר.

רשימת הפרקים הם : Acadia , Bryce Canyon
, Everglades , Glacier , Grand Canyon ,Grand Teton
, Rocky Mountain , Sequoia & Kings Canyon , Yellowstone ,
Yosemite, Zion

פרמיט:

בארה"ב נדרש בהרבה מקומות "פרמיט" שזה בעצם אישור כניסה
שמחייב רישום מראש ולרוב מתווסף לתשלום נוסף על דמי הכניסה
ולעיתים במקומות מבוקשים, להירשם להגרלה בתשלום ורק אחרי
זכייה בהגרלה משלמים תוספת וזכאים להיכנס לשמורה שבחרתם.

בישראל מאז הקורונה גם צריך להזמין תור לשמורות הטבע
אך הכניסה היא במסגרת המנוי שיש לכם ואין הגרלה או תשלום מעבר,
אלא רק התייחסות לעומס.
אך בעוד בישראל ניתן להגיע ולפעמים להיכנס ללא רישום,
כמו הרבה דברים בישראל שמחליקים, בארה"ב הם לא זזים
מטר ימינה שמאלה ואם יתפסו אתכם (בהנחה שבכלל תצליחו
להיכנס) זה קנס יקר ולעיתים אף מאסר.

האתר לרישום הפרמיטים ניתן למצוא בלינק כאן

הפרמיטים שאנחנו השתמשנו (כמובן משתנה מפארק לפארק):
בפארק ציון (zion park) The Subway
ומסלול נוסף בפארק The Narrows (Top down)
$6 דמי השתתפות בהגרלה,
$10 לבן אדם אם זוכים.

Buckskin Gulch
המעוק הארוך בעולם
6$ לבן אדם ליום

מסלולי המדבר:
Escalante Egypt, Red Breaks
במקרה שלהם צריך לעבור במרכז מבקרים באסקלנטה
ולקבל פרמיט (חינם)

Hopi Salt trail
מסלול מאתגר לתחתית הגרנד קניון למים בצבע תכלת.
$25 לבן אדם ליום.

עלויות

מעבר לעלויות הרגילות וההוצאות היומיומיות, יש לקחת בחשבון
שהמחירים המופיעים לכם, תמיד מופיעים ללא מס וכל מחיר ייצא
לכם גבוה מהמחיר הנקוב.

טיפים.
בארה"ב יש מנהג סופר מוזר ומוגזם מאוד של נתינת טיפים על כל דבר.
גם אם הוצאתם בקבוק מהמקרר בפיצוצייה ובאתם לשלם בדלפק,
הם יבקשו טיפ למרות שאתם עשיתם את כל העבודה.

תמיד הטיפים מתחכמים כאשר במסך מופיע אחוזי טיפ גבוהים מהרגיל
ומי שלא מכיר לוחץ על אחת האפשרויות ומשלם מחיר גבוה סתם,
כאשר ישנה אופציה של " Custom" למטה בקטן.
לחיצה עליו יאפשר לכם לרשום את גובה הטיפ שאתם חפצים בו.

בנוסף למטיילים יש שימוש בשאטל (הסעות) במסלולי ההלוך חזור.
זה וואן שתמורת תשלום יגיע ויאסוף אתכם מנקודת הסיום של המסלול
ויסיע אתכם לזינוק.

יש כמה חברות ושווה להשוות בניהם.
אנחנו שלמנו בין 35 דולר ל- 60 דולר.
תלוי בחברה, במסלול ובכמות האנשים שאתם.

יוטה

יוטה היא הארץ הראשונה בה ביקרנו אחרי נחיתה בואגס
ונסיעה של כשלוש וחצי שעות לעיירת בסיס הכוכב הראשונה
שלנו, קנאב kanab.

יוטה שופעת פארקי טבע ענקיים ומפורסמים מאוד,
כמו ציון, ברייס ועוד בגדלים כאלו ואחרים.

ראשית הגענו למספר ימים בפארק הטבע – ציון.
Zion National Park

הפארק עצמו עצום בצורה מדהימה ובאופן שקשה
לנו לתפוס אחרי שמגיעים מישראל.

בפארק יש שלל מסלולים, מקלים וקצרים ועד ארוכים
ומאתגרים.
יש אפשרות להליכה רגילה, הליכה במים מטריפים,
קניוניג משוגע, סנפלינג ושלל אטרקציות למיניהם,
רק תבחרו.

בגלל גודלו של הפארק, רוב התנועה היא בשאטלים
של הפארק שכלולים בעלות הכניסה.
חונים את הרכב בנקודות ספציפיות ולוקחים את השאטל
שעובר בפארק בתדירות מאוד נוחה וקלה.

לשאטל שני כיוונים, האחד לתוך הפארק והשני לכיוון
החניה הגדולה והמרכזית עם 9 תחנות בדרך.
עומדים בתחנה לכיוון המבוקש ועולים לאוטובוס כשמגיע.
אם אתם לא בטוחים לכיוון, תשאלו את הנהג לאיזה מהצדדים
הוא נוסע.

יום ראשון:

מסלול ראשון שעשינו הוא 5 ק"מ לכיוון בשביל הליכה נוח
שמגיע לתצפית אדירה על נהר וירגין, הנהר המרכזי שזורם
בפארק ציון.
התצפית נקראת Observation Point.
מי שצועד זהו מסלול לא מאתגר למעט המרחק, שביל נוח
בין עצים וצמחיה עד להגעה לתצפית מרשימה על עיקול הנחל.
באותו היום הוספנו טיפוס למסלול הדגל של הפארק,
הסכין המפורסמת – Angels Landing

על אחד פסגות הפארק, ישנה סכין הר חדה ומאתגרת
שמטפסת בעזרת יתדות וכבלים לפסגה.

למרות השימוש ביתדות ובכבלי הברזל, זהו מסלול שמותאם
לכל מטייל.
אין שימוש ברתמות או כל ציוד מיוחד וזהו שביל שמטפס
כמו יתדות במסלולים הטיול שאנחנו מכירים בארץ,
רק עם נוף דרמטי ומרשים הרבה יותר.

המסלול הזה לא קל ודורש טיפוס ניכר, אך מותאם
לכל גיל שמטפס על רגליו ואפשרות לראות שם את
כל הגילאים.
המסלול הוא 4ק"מ בעליה מוחלטת כל הדרך,
וחזרה 4 ק"מ בירידה מוחלטת.

שימו לב:
העלייה הראשונית לתצפית ההר הראשונית היא
בחינם במסגרת תשלום הכניסה לפארק,
אך המשך העלייה הקצרה לקצה הטיפוס ושימוש
ביתדות על "הסכין" המפורסמת דורשת פרמיט (אישור כניסה)
כמפורט בתחילת הכתבה.

מסלול נוסף שעשינו באותו היום וצמוד "לסכין".
הם בריכות האמרלד – Emerald Pool

בריכות האמרלד נמצאות בצמוד לסכין,
מסלול חינמי ומוגדר כמסלול משפחות לא מאתגר.
אך נדרשת הליכה וטיפוס מועט בדרך לשם.

מסלול האמרלד הוא הגעה לבריכה תחתונה
ולבוחרים בהמשך ההליכה והטיפוס גם לבריכה העליונה.
סך המרחק להליכה הוא כשני ק"מ לכיוון.
העלייה במסלול הזה מוגדרת קלה.

למי שמחפש מסלול לילדים קטנים או משהו קליל
זה מסלול חמוד.
מי שמחפש מסלול רציני או משהו מרשים,
הייתי מוותר על המסלול הזה.
ישנה בריכה אחת נאה אך בגדול פחות
התרשמתי עמוקות מהמסלול הנ"ל, אך אם
הייתי עם ילדים התשובה הייתה אחרת.

זהו סיכום היום הראשון.
שימו לב שההספק שלנו היה קיצוני ומאתגר ובהחלט לא מתאים
לכל הרכב.
אנחנו מבצעים הכל בריצה ולכן לוקח לנו שליש מהזמן למטיילים
שצועדים.
אם אתם מטיילים, כל אחד מהמסלולים האלו ימלא לכם חצי יום ויותר
וניתן לחלק את זה לכמה ימים נפרדים.

יום שני:

ביום הזה הספקנו שני מסלולים והפעם ניתן להספיק
את שניהם באותו היום.

המסלול הראשון סופר מומלץ לכל מטייל שכן
הוא מסלול קצר וקליל (יחסית) ומגיע לתצפית אדירה
על העמק בשם – The Great Arch המסלול הוא כקילומטר בודד
עד לתצפית עם עליה קלה וחזרה באותה הדרך.
החנייה הקרובה למסלול מועטה וכדאי להגיע בקצוות היום.
המסלול הבא הוא אחד המסלולים המפורסמים והמבוקשים
בפארק The Narrows למעשה מדובר על הנקיק המרכזי של הפארק,
עם נהר וירגין המרכזי.

המסלול הוא הליכה במעלה זרם הנחל, בתוך מים זורמים
כשמשני הצדדים קירות הואדי העצום, מחזה מרשים
ומצטלם נהדר.

מרחק "המסלול" הוא למעשה לבחירה של המטיילים
שכן ההליכה בו הוא הלוך חזור.

ניתן לעשות מסלול קווי עם השכרת שאטל חיצוני בתשלום
שמסיע לכניסה לנקיק ומשם צועדים כ- 25 ק"מ מנקודה
לנקודה מראש הזרימה ועד הסיום, הנקודה שכולם נכנסים
ממנה לעשות את המסלול ההלוך חזור.

מכיוון שזה מרחק ארוך, מעט מאוד מטיילים בוחרים באופציה הזו,
ולרוב מחלקים אותה על גבי יומיים עם לינה עצמאית באוהלים
שסוחבים עימם וישנים בנקודות היבשות לאורך הנחל,
במקומות המוסדרים.

הרוב המוחלט של המטיילים מגיע לנקודת "הסיום"
ומשם צועד לפי רצונו הלוך חזור.

ההליכה היא כל הזמן בתוך זרימת הנחל ואין אפשרות
להישאר יבשים.
עומק המים משתנה מנקודה לנקודה אבל ברוב הדרך
המים רדודים ועד לגובה מותניים של אדם בוגר,
כאשר בהמשך הנחל יש מקטעים שכבר חייבים לשחות
ושם רוב המטיילים מסתובבים חזרה.

ניתן ומומלץ להשכיר ציוד שיקל על הכניסה למים
שתלוי בעונה, עלולים להיות קרים.
יש סרבל אטום למים שמאפשר לכם להישאר יבשים
למרות ההליכה במים עמוקים (עד גובה סיום הסרבל),
ביחד עם מקל הליכה ונעליים אטומות למים.

מומלץ לשקול השכרת הציוד הזה (בתוספת תשלום)
כי זה מאוד מקל למי שסובל מקור או רוצה תמונות
ייחודיות עם הציוד.

אנחנו נכנסו ללא ציוד מותאם, לבושים כמו רצי שטח
והיה לנו קר במים.

אוכל בפארק ציון – יוטה

בפארק עצמו אין מקומות לקניית אוכל רק שולחנות לישיבה
בחנייה המרכזית והגדולה.
שם גם ניתן לקנות נשנושים בסיסיים מאוד.

מחוץ לפארק, בקצה הדרומי שלו, מרחק כחמש דקות נסיעה
מהחניון המרכזי של הפארק, יש את העיירה Springdale.
מכיוון שהיא ממוקמת ממש ביציאה מהפארק, היא עיירה
סופר תיירותי עם שלל בתי קפה ומסעדות מעולות.

רוב הציונים של מקומות האוכל גבוהים מאוד ואנחנו אכלנו
בשתי מסעדות מעולות.

יש שם מבחר גדול לפי החשק שלכם באוכל, רק שימו לב
לציון בגוגל מפות ולא תתאכזבו.

יום שלישי

את היום הזה פתחנו במסלול חוויתי, מאתגר ומרשים
שלכבודו טסתי עם חבל 30 מטר מישראל ועד לארה"ב.

את המסלול הנ"ל אפשר לעשות בשתי צורות:
או בירידה מנקודה לנקודה עם חובה שימוש בחבל
ומעבר בגבי מים קרים, או מסלול נוח בשביל הליכה רגיל
הלוך חזור עד לבריכות המפורסמות.

הפעם עשינו מסלול קניוני שדורש ירידה בחבל עזר
(כלומר ירידה עם החזקה בחבל אבל ללא צורך ברתמות
של סנפלינג) ומעבר חובה בגבי מים קרים מאוד
שדורשים שימוש בחליפת שחייה על מנת לחמם את הגוף
ולהתמודד עם הקור העז.

המסלול נקרא The Subway – רכבת תחתית שכן הנקיק
שבו נראה כמו תחנת רכבת תחתית.

המסלול הוא בירידה ודורש הזמנת שאטל חיצוני
בתוספת תשלום עם מינימום 3 נוסעים.
אם אתם פחות משלושה נוסעים, תצטרכו לשלם
כאילו היה אתכם עוד אדם, כמו שקרה לנו.
יש בעיקר שתי חברות ואנחנו שילמנו כ-25 דולר
לראש.

גולת הכותרת של המסלול הזה, אלו הבריכות
המרשימות שנוצרות בנקיק – הרכבת התחתית,
ממש מתחת למפל.
ניתן להגיע אליהן או ירידה בחבל העזר כמו שעשינו
או מסלול הליכה שמתאים לכולם הלוך חזור מלמטה.
מי שיגיע מלמטה לא יוכל להמשיך לטפס במעלה הנחל
ויגיע לבריכות ומשם חוזר על עקבותיו.

המסלול הקווי הוא במגמת ירידה עד לעלייה הסופית.
שכן צריך לצאת מהואדי עד לרכבים שחונים בראש ההר.
מי שיעשה את המסלול מהסוף, הלוך חזור ללא הצורך בשימוש בחבל,
יצטרך גם הוא לטפס חזרה את הירידה שביצע בהתחלה.
העלייה הזו מאתגרת ולא קלה אבל אפשרית למטיילים הרציניים.

המסלול ההלוך חזור מוגדר כקשה.
המסלול ירידה עם החבל מותאם רק לבעלי ניסיון.

יום רביעי

ביום הזה אנחנו מעבירים יום אחרון באזור יוטה
ועושים שלושה מסלולים שונים.

המסלול הזה מותאם לכל הגילאים והוא למעשה לא מסלול,
אלא נקודה שצמודה לרכב.
מנהרה יפה ומרשימה, לא ארוכה אבל מיוחדת ונמצאת בצמוד
לרכב ומטר מהכביש הסלול.
The belly of the dragon
מאוד מומלץ לעצירה כיפית לצילומים וטיולון קטנצ'יק.
לאחר כשעה וחצי נסיעה הגענו לפארק השני הגדול באזור
Bryce Canyon National Park.

קניון ברייס הוא הרבה יותר קטן מפארק ציון אך מיוחד מאוד,
ותצורות מדבריות מרשימות בצבעי אדום צהוב מיוחדים.

הכניסה עולה תשלום לפי רכב ויש לכם כמה נקודות
לטיול אופציונלי בפארק.
אתם יכולים להסתפק בהליכה על טיילת התצפית הקצרה ולצלם
הכל מלמעלה, או לצעוד מסלול מעגלי די ממצא של כחמישה ק"מ,
או לעשות מסלול מלא ארוך יותר בפארק.

אנחנו ביצענו את החמישה ק"מ והוא בהחלט ממצא ומספק
ואין צורך לעשות מעבר.
הוא אמנם הליכה אך המסלול קליל ונוח לצועדים.

מרחק עוד כשעה וחצי נסיעה הגענו למסלול הליכה
יפה ומומלץ למסוגלים.
הגענו למפל מרשים ויפה Lower Calf Creek Falls.
המפל דורש הליכה של חמישה ק"מ לכיוון אך בשביל נוח
ללא עליות מיוחדות אך הליכה לסירוגין בחול ים שקצת
מקשה על ההתקדמות אך לצועדים זה נחשב מסלול קליל.

בסוף השביל מגיעים למפל, גבוה מאוד ומרשים שתמיד זורם,
ניתן ומומלץ להיכנס למים, הרוב רדוד ומאפשר לטבול בכל גיל.

הכניסה חינם אך יש תשלום לא גדול על חנייה.
אנחנו חנינו במעלה הכביש בחניון חול קטן שמצאנו וירדנו ברגל.

יום חמישי ושישי

את שני הימים הבאים אנחנו מעבירים בלב השטח.
אנחנו נכנסים עם הג'יפ לשלושה ימי קמפינג לא מסודר,
רק אנחנו והג'יפ, אוהל וכמה צידניות מלאות בקרח בחום
שמגיע ל- 50 מעלות עם מעט מאוד צל.

המסלולים שהגענו אליהם כאן מאוד מיוחדים,
אך דורשים רכב גבוה ולעיתים רק ג'יפ ונסיעה ארוכה בשטח,
מאתגר לעשות פה את אחד המסלולים ביום אחד ולישון מחוץ לשטח
ולכן יש לקחת בחשבון של לינה בשטח באוהלים.
הכניסה למסלולים לוקחת בין שעה וחצי לשעתיים וחצי לכיוון
בנסיעה מוחלטת בשבילי עפר ולכן בחרנו לישון בשטח ולחסוך
את הכניסה והיציאה בכל יום מחדש.

למעשה הדרך הזו שנקראת Hole-in-the-Rock
דרך שנפרצה על ידי המורמונים בדרכם לנסות להגיע
לאזור מוהב.
עד שנתקלו ברכס קשה לעבירה וניסו לפוצץ את דרכם
הלאה עם דינמיט מה שיצר חור ענק בקיר ועל שם זה
נקראת כך הדרך.

ארשום לכם את המסלולים שביצענו, ניתן למצוא קבצי
ניווט ברשת למי שמעוניין.
חלק מהמסלולים קלילים מאוד וחלק מאתגרים.

מסלול בנקיק השלישי הכי צר בעולם.
הליכה מאתגרת בתוך נקיק מאוד מאוד צר
שדורש עזרה אחד לשנים בטיפוס בתוך הנקיק.
Red brakes שם הנקיק ומומלץ רק למטיילים מנוסים מאודולא לבד.

למרגלות אחד ההרים, צורת הר מיוחדת מאוד שנראית
מלמעלה כמו מאפרה ענקית ולכן השם של המקום
הוא "מאפרה קוסמית" cosmic Ashtray.
Volcano Trailhead
כשתגיעו לתצפית אתם תבינו מדוע זה נקרא מאפרה
שכן זה ממש ככה.למסלול הזה אפשר להגיע קרוב עם ג'יפ ואז
הליכה קצרה למעלה, מאוד יפה אם אתם באזור.
אנחנו עשינו מסלול אחד שמחבר את הנקיק
"והמאפרה" אך הוא אינו מומלץ בשום צורה שהיא.
Jacob Hamlin arch מסלול הליכה שמוביל
לקשת גדולה ומרשימה מעל נחל זורם בזרימה חלשה.

על מנת להגיע לקשת הזו יש שתי אפשרויות.
מסלול מעגלי ארוך של כ- 22 ק"מ,
או המסלול שאנחנו עשינו ועוד הרבה מטיילים
והוא כ- 3.5 ק"מ לכיוון מהחנייה אך נדרש ירידה
מרכס די תלול תוך שימוש בחבלים שמטיילים השאירו שם.
בהחלט לא מתאים לבעלי פחד גבהים.
אך למי שלא חושש זה מסלול נהדר וקליל למעט השימוש בחבל
שכן הוא חווייתי גם לילדים.

בעונת הטיולים, מטיילים משאירים חבלי גלישה מחוברים לעיגון
ומטיילים שמגיעים יכולים להיעזר בהם בירידה בחבל למטה ולאחר
מכן בעליה למעלה.
בפועל אנחנו השתמשנו בחבלים רק בשביל הצילומים, בפועל
אפשר גם לרדת בלעדיהם למי שמנוסה, אך בהחלט לא מתאים לכל
אחד ועדיף השימוש בהם.

המסלול הזה הוא הליכה בנקיק אחד מיני רבים באזור הזה.
Egypt 3 , מצרים מס 3 שכן יש גם אחד ו-2.
האזור שופע נקיקים מכל מיני סוגים וצורות.
חלקם צרים, חלקים רחבים, חלק הליכה רגילה,
חלק טיפוס וחלק סנפלינג עם ציוד.הנקיק הזה הכי פחות אהבנו.
המסלול הליכה לא ברור, הנקיק צר ודורש
הרבה עבודה עם הידיים לעבור וללא איזה ייחודיות
שונה מכל הנקיקים האחרים.
אולי אם לא היינו עושים כל כך הרבה נקיקים אחרים
היינו מתלהבים מהצבע האדום הייחודי שלו.
המסלול האחרון שעשינו באזור היה מיוחד מאוד
ובהחלט מומלץ למי שמסוגל לבצע.
The golden cathedralמסלול ההליכה כאן יוביל אתכם עם חציית נחל זורם
לעיקול נחל שמוביל למקום שקשה לתאר אותו במילים
אך מדובר על חצי מערה גבוהה מאוד ומרשימה,
עם חור מעגלי בתקרה שלה שמשמש את המטיילים
שמגיעים עם ציוד, לרדת בסנפלינג ישירות למים שיש
בתחתית המערה.

מי שמגיע בלי ציוד סנפלינג כמונו, עושה מסלול הלוך חזור
מרחק של כ- 14 ק"מ הלוך חזור.
המסלול עצמו לא קל.
למעט המרחק, ההליכה היא בתוואי חול ים ונדרשת עליה
לרכבים בסוף המסלול, אך למטיילים הרציניים זה בהחלט
אפשרי ולא מאתגר.

יום שביעי מיוטה לאריזונה

לאחר יציאה מהשטח וחזרה לשינה בעיירה – קאנב.
ממשיכים במסלולים שמתאימים לכל סוגי הרכבים והמטיילים,
ולראשונה חוצים קו דמיוני אל עבר אריזונה.

תחנה ראשונה שדי קרובה לרכב Toadstool hoodoos
אלו תצורות גאולוגיות בצבעי אדום ולבן במדבר לאורך
הכביש ובמרחק של כעשר דקות הליכה קלילה מגיעים.

טיולון מאוד קליל ומומלץ מאוד,
מצטלם נהדר ויפה לראות את הצבעים והצורות השונות
שהמדבר יוצר לנו.
זה טיולון קצרצר לא מעל שעה.

אנחנו ממשיכים בנסיעה לכיוון העיר הגדולה, פייג – page
אחרי כל העיירות, זו עיר גדולה ומרכזית, מערבית עם רשתות
מזון מפורסמות וטובות.

בעיר יש סכר עצום וגדול שמזכיר את סכר הובר ליד לאס ואגס
המפורסם.
לטעמי הסכר הזה שווה פי כמה וכמה מסכר הובר.
Glen canyon dam שם התצפית היפה והחינמית.

ראשית כאן החנייה חינם, הגשר מצטלם הרבה יותר יפה,
התצפית מרשימה מאוד ואפשר להגיע ממש קרוב לצילום על
שפת המצוק באשליה צילומית שנראה כאילו על הקצה.

יש לכם כמה דקות נסיעה משם את מרכז המבקרים,
גם מאוד נחמד ותצפית טובה על הנקודה שמעל הסכר.

נקודה נוספת שמומלצת לחובבי הצילום היא הקשת
שנמצאת ממש בפאתי העיר Biidi The Arch
חונים בתחנת הדלק shell וצועדים שלוש דקות
לאיפה שכל האנשים.הקשת המיוחדת בזווית של ההר בצילום
יוצר תעתוע ואשליה יפה בתמונות שנראה
כמו קשת אמיתית ומלאה למרות שבמציאות
לא כך הדבר.
מקום מאוד מפורסם באינסטגרם.
לקינוח היום, לא מסלול אבל אחלה גלידת פרוזן יוגורט
מומלצת מאוד לפי משקל ומלא טעמים אך לא זולה בכלל.
The Swirl Cafe Frozen Yogurt

יום שמיני -אריזונה

את היום הזה עשינו יום חוויות קלילות ושינוי אווירה.
קיאקים ותצפיות ליד הרכב, יום קליל.

יש הרבה חברות וסוגי טיולים שם.
ניתן לעשות רפטינג סוער במי נהר הקולורדו,
או קיאקים רגועים שמגיעים לנקיק מיוחד (מה שאנחנו עשינו).

יש שלל חברות והרבה פרסומים בעיר בשלטי החוצות,
מומלץ לעשות בדיקה ביניהם מה הכי מתאים לכם מבחינת עלות
ושעות פעילות.

אנחנו לקחנו את הקיאקים שיוצאים מנקודה בעיר שמשם
חותרים ברגוע במשך כשעה וחצי ומגיעים לנקיק Antelope Canyon
באגם lake powell שזה למעשה חלק מנהר הקולורדו
והסכר שבו יצר סוג של אגם.
לנקיק הזה אפשר להגיע רק עם קיאק או בשחייה (לא ראלי לשחות כמובן)
הוא נמצא באמצע נהר הקולורדו ולכן זה אטרקציה להגיע עם הסירות.

כל החברות מפנות אתכם לחתירה לשם (הניווט מאוד קל ובסיסי)
מגיעים לשפת הנקיק, משאירים את הקיאק בצד ויוצאים להליכה
הלוך חזור בנקיק לפי רצונכם.

בגדול אין שום שוני בין סוך הנקיק להתחלה שלו.
מי שהגיע כמונו אחרי כמה ימי נקיקים, הוא מאוד סתמי
ואנחנו הלכנו יותר מידי פנימה, הנוף לא השתנה כמו הליכה של כמה דקות.
ההמלצה שלי להיכנס כעשר דקות בערך, להבין את הרעיון, קצת תמונות
וחזרה לסירות וחזרה לסיום.

מיותר לציין שמותר ומומלץ להיכנס לשחייה בנהר, הזרימה בו איטית
ולא מסוכנת ואפילו יש מקומות לקפיצה להרפתקנים שבנינו.

בחצי היום השני, הלכנו לתצפית הכי מפורסמת בעיר פייג
ובכל האינסטגרם של האזור, horseshoe band

נהר הקולורדו מתעכל ויוצר פרסת נחל ענקית ועצומה
וניתן להגיע בהליכה של כרבע שעה בשביל סלול ומונגש
עד לתצפית המרשימה על הפרסה הזו.

המקום שייך לאחת משבטי האינדיאנים ולכן החנייה
עולה תשלום של עשרה דולר לרכב.
אי אפשר ואין איפה לחנות בחינם ולהגיע ברגל,
יותר מזה, גם הולכי רגל שהגיעו ברגל מכל מקום,
מחויבים בתשלום.

המקום פתוח מוקדם מלפני הזריחה ועד אחרי השקיעה.
הרבה מאוד מטיילים אוהבים לצלם את השקיעה שם
או דווקא את הזריחה.
אנחנו הגענו אחה"צ והיה מקסים ומרשים.

יש במקום טיילת קצרה שאתם יכולים לנוע ימינה שמאלה
לאורכה ולחפש לעצמכם את הספוט המדויק.
אתם תראו שם הרבה מטיילים לבושים במיטב התלבושות
רק כדי להוציא את התמונה המושלמת.

בגלל שהעיר פייג, גדולה מאוד, יש שם את כל הרשתות
המוכרות של מזון מהיר וקניות כמו וולמרט וכדומה.
הזדמנות טובה לעשות השלמות בזול.

יום תשיעי- אריזונה

הפעם המסלול הזה לא מומלץ אך משתף אתכם למי שמשוגע כמונו.
המסלול הזה מתאים רק לקצה, קצה של המטיילים.
מסלול מרשים בצורה קיצונית אך מאתגר בצורה קיצונית אף יותר.

הפעם מדובר על המסלול שנמצא "בקולורדו הקטן" Little Colorado
יובל של הנהר הגדול והוא נקרא ככה כי הוא קטן יחסית.

מה שמיוחד שם זו נביעה מלוחה שנובעת באחת הנקודות שם,
והמים המליחים במפגש עם מי הקולורדו, יוצרים צבע תכלת
מדהים שלא נראה כמוהו וזה פשוט לא יאומן כשאתה עומד שם.

מים תכלת מטריפים ומצטלמים נהדר ואין צופה שנשאר
אדיש כשפרסמתי את המקום הזה.

האזור שייך לשבט אינדיאני ונדרש תשלום כניסה (פרמיט)
ומכיוון שישנה נביעה מלוחה שם, השבט העתיק לפני עשרות שנים,
היה צועד מהרכס למעלה, מקום מושבם, ועד לנהר למטה,
רק כדי לאסוף מי מלח ולהשתמש בהם למאכל.
הדרך שהם יצרו שם במסעות שלהם למעלה למטה,
נקראת דרך המלח Hopi salt trail

הבעיה במסלול הזה שהוא 5 ק"מ למטה ו- 5 ק"מ חזרה למעלה,
במסלול שהוא הלוך חזור אך מדובר על ירידה וטיפוס
של כ – 1250 מטר לגובה בירידה ובעליה.
השביל הוא מאוד טכני ברמה שאין שביל,
הניווט נעשה על ידי רוג'ומים בשטח וחיפוש תמידי
איפה דורכים ולאן הולכים.

הנביעה למטה נדירה בצורה קיצונית אך המסלול הזה מאתגר בצורה
לא מידתית ויש לשקול בכובד ראש האם מתאים.

אנחנו ממשיכים בנסיעה של כשעה וחצי לכיוון
עיירת הלינה שלנו, פלגסטף flagstaff
אך עוצרים בתצפיות הגרנד קניון.

הגרנד קנין המפורסם, יש שביל הליכה מאתגר שחוצה
את העמק אך לרוב המוחלט של המטיילים הם מגיעים לשלל
התצפיות לאורך הדרך.

ישנם כמה תצפיות שניתן להגיע עם הרכב בחניות חינם.
אנחנו הגענו לשקיעה וזה מדהים לראות.
מומלץ בקצוות היום, בזריחה או בשקיעה, ככה הכל יותר דרמטי.

מהגרנד קניון נסיעה של שעה לעיר הכי גדולה
שהייתה לנו עד כה, פלגסטף.

עיר גדולה, מערבית מאוד עם כל המותגים והרשתות
הענקיות והמוכרות וזה זמן טוב להצטיידות זולה וטובה
להמשך הדרך.

יום עשירי, חוויה של ממש – אריזונה

המלונות בפלגסטף הם מלונות יותר טובים עם יותר תנאים
וניתן למצוא שם מחירים מכל הסוגים וכולל ארוחות בוקר,
אם כי יש שלל רשתות קפה בעיר ולשיקולכם.

אנחנו נוסעים לאזור העיירה הציורית סדונה
ולאזורי הטבע המאוד מהנים שלהם למי שאוהב מים.
ראשית נגיע לנקיק בזרימת נחל הנקרא slide rock.

המקום מדליק וחוויתי מאוד עם נחל שזורם למרחק רב,
ובנקודה זו הנחל רחב עם המון מקומות לשבת (ללא צל).

כניסה עולה 30 דולר לרכב.

נקודה נוספת, מרחק נסיעה של כמה דקות,
left fork oak

כאן ישנו מסלול טיול קליל מאוד לאורך הנחל שמתאים לכל צועד.
המסלול המלא הוא הלוך חזור, הולכים כמה שרוצים וחוזרים באותו הציר.
המסלול המלא רשמית הוא 10 ק"מ, כלומר 5 לכיוון אך לנו בשעון
יצא 13 ק"מ.

אין הרבה מקומות לטבילה, זה יותר הליכה יפה לאורך נחל רדוד
עם כמה פינות יותר עמוקות לטבילה.

כניסה עולה 15 דולר לרכב או 4 דולר לאדם אם אתם מגיעים
ברגל ולא חונים במתחם.

בעיירה הסמוכה סדונה, תוכלו להנות מאוכל טוב והרבה
אווירה מהסרטים שכן שם צולם חלקים מהסרט מכוניות (cars)

סוף יום סגרנו באכילת גלידה במותג המפורסם שלהם,
דרי קווין.
יש להם קטע מוזר של להגיש לכם את הגלידה ואז להפוך אותה
מולכם כדי להראות לכם כמה זה מוצק ולא נופל.
שטותי אבל טעים מאוד.

יום 11 אריזונה ומים

היום אנחנו נוסעים לטיול מים מושקע וקליל
שדורש הרבה נסיעה אבל הליכה מועטה.
Fossil Creek.

זה שם הנחל שזורם לנו שלאורכו יש כמה תחנות
לעצירה וכניסה למים כאשר הנקודה האחרונה
היא הכי יפה ומטריפה עם מפל גבוה ויפה ומים טורקיז
מדהימים.

צריך לכאן פרמיט לרכישה ורק אז אפשר להיכנס עד הסוף,
יש מרשלים בכניסה שבודקים את כולם ככה שאין סיכוי
להיכנס ללא פרמיט.

מהחנייה זו הליכה של כרבע שעה קלילה ומתאימה
לכל צועד עד הבריכה המשמעותית עם המפל.

ישנו גם מסלול הליכה יותר ארוך שמגיע לאיזו מערה
יפה אך לא הספקנו אותה ודורשת נסיעה ארוכה
מאותה הנקודה.

יום 12 אריזונה לבעלי ג'יפים

אנחנו נוסעים למקום מאוד מיוחד אך דורש רכב גבוה
ועדיפות מאוד להנעה כפולה (ג'יפ)

אנחנו נוסעים למקום שנקרא בתרגום חופשי, כיס לבן.
white pocket.

השם הזה מכיוון שהנקודה הזו בלב המדבר שונה בצבעים
ובתצורות לעומת כל מה שבסביבה.

המדבריות של ארה"ב ברובן אדומות עם חול מדברי אופייני,
בעוד בנקודה הזו הכל לבן עם תצורות בסלע מרשימות מאוד.

ההגעה עם הרכב היא עד הנקודה ומשם הליכה ברגל של כרבע
שעה חשופה לשמש אך אינה קשה.

אין מסלול מוגדר אלא הליכה בין מספר נקודות במקום
עד שאתם מרגישים מיצוי ומשם חוזרים לרכב.

הנסיעה לכאן בתוך השטח לוקח כשעה וחצי,
בנוסף לנסיעה מאיפה שאתם ישנים עד הכניסה לשטח.
צריך קצת ניסיון בסיסי בנסיעה שטח שכן עוברים דיונות של חול
וצריך לשחק עם ההגה על מנת לא להיתקע.
לא דרמטי אך לא להילחץ.

ישנם גם טיולים מאורגנים למקום.

רגע לפני שאנחנו עוזבים את העיר פלגסטאף.
המלצה למסעדה נחמדה שהיא גם רשת.
סיזלר Sizzler.

מסעדה שעובדת לפי אכול כפי יכולת בהגדרת
סגנון ארוחה של צמחוני מול בשר ואיזה סוג.
אתה מרכיב "חבילה" ואוכל לפי זה בסגנון בופה.
מאוד נחמד ודי משתלם.
מה שאני אהבתי מאוד זה שסוף סוך מצאתי הרבה
ירקות למאכל, מצרך נדיר בארה"ב.

יום 13 אריזונה נבדה

ביום הזה אנחנו נוסעים מאריזונה חזרה לנבדה, לאס ואגס.

זוהי נסיעה ארוכה ואין המון דברים בדרך,
אך אנחנו נוסעים בדרך המפורסמת, כביש 66
המוכר מהסרטים.

הכביש עצמו אינו מיוחד ודי רגיל.
אפשר ומומלץ לעשות עצירה קטנה בעיירה Seligman.
שם צולם הרבה קטעים מהסרט מכוניות ואתם תראו
מכוניות מהסרט בצד הדרך, מגניב לעצור ולהצטלם
עם השלטים.
יש קצת בתי קפה ואוכל להמשך הדרך.

משם ועד ואגס אין לנו משהו מיוחד ששווה עצירה,
עד שנגיע קרוב יחסית לעיר כאשר התחנה הראשונה היא סכר הובר.
.Hoover dam

לטעמי הסכר הזה הרבה פחות טוב מהסכר שביקרנו
בעיירה פייג.

מכיוון שהסכר נמצא רק 40 דקות מלאס וואגס וכל
מי שמטייל בעיר מגיע לכאן בגלל הקירבה, המקום יותר
מוכר ומפורסם אך לטעמי אין מה להשוות וסכר פייג יותר יפה
נגיש ומהנה עם מרכז מבקרים מושקע וחנייה חינם,
בניגוד לכאן שכל דבר עולה כסף ועמוס הרבה יותר.

מי שלא ביקר בסכר הקודם, הסכר הזה נחמד ואם יש לכם
זמן פנוי שווה לעבור אך בהחלט לא חובה.
מי שהיה בסכר פייג, הייתי מוותר על הביקור פה.

מהסכר עד לעיר חזרה כארבעים דקות נסיעה.