חלק א   חלק ב חלק ג’

חלום שחלמתי ויצאתי להגשים אותו.

חלום שביל הגולן התחיל כמשהו רחוק, לא בר השגה.
במרוצת החודשים הלך ונרקם לאט לאט, שלב אחרי שלב, אירוע ריצה רודף אירוע.
כל אירוע ריצה שהרמתי קירב אותי יותר למטרה, לידיעה שזה אפשרי.

חצי שנה של עבודה על ההפקה הכי גדולה שהרמתי עד כה.
תהליך של ניסוי ותהייה של למעלה משנה, עוד מאז אתגר ה- ים אל ים.

זה היה מסע של חיים, מסע שליווה אותי כמה שנים, עוד במחשבות ובפנטזיות.

זה היה מסע מלמד, מאתגר, חווייתי, גדול מהחיים.
זה היה מסע שלמדתי בו כל כך הרבה, שנחשפתי לחברויות, לנתינה, לעזרה הדדית.
זה היה מסע של תעוזה.

באתגרים גדולים שכאלו, אתה תמיד יודע איך תתחיל, אבל אתה לא יודע מה יהיה בדרך ואיך תסיים.
אתה יודע שיהיה מאתגר, שיהיו חלקים קשים, מייאשים, חלקים שפחות תבין למה אתה שם,
אבל באותה נשימה אתה יודע שבסוף הדרך אתה תדע בדיוק למה היית שם.
אם אין לך את השאלות לתשובות האלו, עדיף שלא תצא.

הפרויקט הזה חיבר כל כך הרבה אנשים, הגעתי והכרתי אנשים וארגונים שלא הכרתי לפני כן.
רצים, מתנדבים- תומכי לחימה אני קורא להם, המועצה האזורית של הגולן, רצי הגולן,
חברים קרובים שעזרו לי בקשיים ואפילו הגעתי לזה שבנה את השביל עצמו.

המסע הזה לימד אותי מחדש על הגולן והראה לי את השוני המגוון בארץ שלנו.
מדבר ברמת הגולן, ירוק ורוחות בחלקו הצפוני, רטוב וחם בחלקו הדרומי,
לא מה שאתה חושב על צפון הארץ.

כעת משזה מאחורי, הגיע הזמן לעבור לפרויקטים הבאים. יש המון כאלו, המוח לא מפסיק לרוץ,
כל הזמן חושב איפה ומה נעשה, איפה אפשר להיכנס לשביל ומאיפה נצא.

יש כל כך הרבה מקומות שלא ראינו, שלא חווינו.
אבל אני לא ממהר, יש לנו חיים שלמים לפנינו.

אני במסע החיים, רק שלא נעצור ונמשיך בעשייה.

שביל הגולן.

הגעתי.

סיימתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.